<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תרע"א</h1>
<h2>דף ג:</h2>
מקוה שלם שנפלו לתוכו מים שאובין הרבה אין פוסלין אותו כדתנן במס' מקוואות פ' כל המעורב למקוה שלשה מקוואות בזה עשרים ובזה עשרים. פי' מים מכונסין. ובזה עשרים מים שאובין (השואב) [והשאוב] מן הצד וירדו ג' וטבלו בהם ונתערבו המקוואות טהורין והטובלין טהורין. פי' שגדלו המים מחמת עובי בני אדם הטובלין שם ונתערבו הג' מקוואות שצפו המים על פני הגומא עלתה טבילה לשלשתן אפי' לאותו שטבל בשאובין שהרי נתחבר לשנים הכשרים (שהם) [שיש] בהם מ' סאה מכונסין. אבל אם השאוב באמצע אין מתחברין. והכי מסיק התם. הא למדת שמים שאובין אין פוסלין מקוה שלם. אבל מקוה חסר ג' לוגין מים שאובים פוסלין אותו בהשלמה מדרבנן כדאמרי' בהמוכר את (המים) [הבית] שאני שאיבה דרבנן. והא דאמרי' בעלמא ג' לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה הלכה למשה מסיני זהו כשהיו שאובין בתחילה כדאמרי בפ' הטמא שירד במס' מקוואות ר' אליעזר אומ' רביעית מים שאובין פוסלין את המקוה בתחילה ושלשת לוגין על פני המים וחכ"א בין בתחילה בין בסוף שיעורו בג' לוגין. הא למדת שיש חילוק בין בתחילה כשאין מים שם בין בסוף כשיש מים קצת. ושאר משקין פסולין אפי' בהשלמה. והא דתנן התם ומייתי בפ' הערל נתן סאה ונטל סאה כשר דמיירי בשאר משקין לא תימ' הא נתן אח"כ פסול אלא אימ' הא נטל ואח"כ נתן לא פסל ולא העלה כלומ' ולא השלים. דהכי מוכח במס' מקוואות פ' יש מעלין דמי פירות ותמד ושאר משקין לא פוסלין ולא מעלין. פי' אם היה כשר והשלימו במי פירות אינן פוסלין אותו כדין מים שאובים וגם אינן מצטרפין לחשבון מ' סאה. ואם חזר והמשיכן או שירדו בו גשמי' עד שיהו בו מ' בלבד ממי הפירות כשר. והא דאמ' רב יהוד' אמ' רב בשמעתא קמייתא דמכות ג' לוגין מים שאובין שנפל לתוכן קורטב יין ומראהו כמראה יין לא פסלוהו בחסר מיירי וה"ק לא פסלוהו ולא השלימוהו דכמאן דליתנהו דמו. והא דתני ר' חייא הורידו את המקוה כלומ' שאין לו עוד תקנה (פסול) הואיל והשלימו במים שאובין ומתני' דתמד דחולין בסוף פרק קמא בחסר ולהשלים. ודאמרי' בריש מכות חבית של יין שנפל לים הגדול הטובל שם לא עלתה לו טבילה התם בחבית גדולה בת מ' סאה מיירי ומשום דאמרי' דילמ' כולו טבל ביין של חבית. והא דאמרי' בהערל נתן סאה ונטל סאה כשר. דעד רובו יכול לעשות כן [ו]מותר לטבול משום רוב המקוה מים ואין רובו טובל במי פירות. ותו לא מידי.
